רועי וצופית מזל טוב
אמצע הלילה, אני מתעורר והמחשבות נודדות ומגיעות אליכם. אני חושב על הפלא שהפגיש אתכם ביחד. מקוצין מצד אחד של העולם ורוסיה מהצד האחר. ומהוא המפגש?כתבתם בבלוג: "כשהגענו לשחרית של שבת בבית הכנסת בקוצ’ין…. פגשנו את סם, יהודי קוצ’יני זקן… משפחתו של סם הגיעה לקוצ’ין מאירופה במאה ה-14… ולי עולה התמונה של ליל הסדר אצל סבתא וסבא ממי. כל הבית מלא אור. מפגש של צפון ודרום. כפר יובל ואילת.
והמפגש עם הפדרמניות שלך:אתה כותב: פקחתי את עיניי ועל ענף סמוך ראיתי ציפור בעלת זנב מדהים … ואמרתי לה- היי ציפור גם אני איש נוצה (Feather-man) היא לא ענתה. עוף מוזר … ואתם לא מוזרים לי, אתם מיוחדים. ואתה, רועי, נפגש עם הלבד ועם העבר, ונזכר בשיר של P.J Jhonson
דגים כאנשים, שוחים בלהקות, למעשה בודדים.
נסחפים עם הזרם, חשים מיוחדים.
במים הרדודים נראים אותו הדבר
בעומק האוקיאנוס לכל אחד יש עבר
וצופית ואתה נפגשים ואתם לא לבד.באחד הלילות הכי רומנטיים שלי ושל צופית, שילשלתי והקאתי את נשמתי… עד הבוקר שכבתי במיטה… וצופית ערה לידי. עד שהפציע השחר… ובזמן זה אני וצופית דיברנו, שרנו, שמענו מוזיקה, בכינו וצחקנו. באור ראשון נרדמנו. אחרי אחד הלילות הרומנטיים (והסוערים) בחיינו המשותפים. ואני לא דואג לרומנטיות אלא איך עוברים את הקשיים ורועי כותב: הטיול הזה סיפק לנו גם קשיים נפשיים ואת אחת התקופות הפחות רומנטיות בחיינו… החוויות הקשות, אך גם הטובות והמלמדות ביותר בטיול. לפעמים שהחיים טובים, נוחים ותקועים, צריך קצת להקשות בכדי לשפר ולהתקדם. כל תהליך כרוך בכאבים. מי שימנע מכאבים אלו יחווה בעתיד כאבים פנימיים חזקים בהרבה. אלו החיים שלנו ואף ערוץ טלוויזיה לא ישכנע אותי אחרת. ואני אומר: אין כיף בלי כאב, ומכאב צומחים לכיף, והכיף הוא לא בפרסומות
. לסיום, כאשר אתם חוזרים מהודו, גם זה בבלוג, אתם מאחלים לעצמכם בין הדבר הראשון שהוא לפגוש את המשפחה ועד הדבר מספר 50 שהוא שיגרה עוד 48 ברכות וכאן טמונות גם ברכותיי לכם, זוג צעיר
ואחרון חביב כתבתם: לא אצא לחופשות- אהיה חופשי אז קחו לכם מדי פעם קצת חופש מ אילת ובוא לבקר את אבא ואמא הצפון הרחוק והקרוב.
אוהבים אתכם גרשון ויפלה
ים מדבר וכל השאר 