קריאה לפעולה קשובה

לפני הסערה

אני לא יודע לכמה אנשים הטקסט הזה יגיע ואם יגיע וודאי ישכנע את המשוכנעים, אבל במידה והוא ישנה אפילו משהו קטן אצל מישהו, אשרינו. אני מצטרף לדבריהם של בלוגרים גדולים ממני. אנא קראו, הפיצו ונקווה שהחמלה והאנושיות יגברו על הזעם האיוולות והסבל.

המזרח התיכון הנפיץ עלול להתלקח בלהבות בעוד מספר שבועות, עם מתן התמיכה הפומבי של מדינות העולם להכרזה על הקמת מדינת פלסטין.
בכל מקום באזורנו ישנם אנשים שוחרי שלום, שהיו יכולים ליישב את המחלוקות באמצעים של דו-שיח קשוב המביא להבנה הדדית, ומשא ומתן המכבד את הרצונות והצרכים של כולם, ומביא לפשרה של חיים משותפים יחדיו – אין לנו מקום אחר לחיות בו, אלא כאן ועכשיו עם שכנינו ועם עצמנו; וכולנו רוצים לחיות בכבוד, ולהיות חופשיים מפחד, איום ופגיעה.

אבל יחד עם זאת, בשני הצדדים יש גם מידה רבה של קנאות והתלהמות והיצמדות לרעיונות ולאמונות, שעלולה להביא להתלקחות מחודשת של להבות של שנאה ושפיכות דמים; יש אדישות למצבו ולסיפורו של האחר, לרצונותיו ולצרכיו, שעלולה להביא לגל נוסף של אלימות ואכזריות; יש היאחזות בעקרונות נוקשים ומקודשים, שבשמם פוגעים בחיים של כולנו, והופכים את המקום הזה לבית גידול לפחד וטרור, התנכרות לזולת ושתלטנות של דעה אחידה.

ולכן, אין שיעור לחשיבות של התייחסות קשובה בתשומת-לב למציאות חיינו, בזמן ובמקום ובמצב העכשוויים, בתוכנו ומסביבנו, בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין אחרים: להיות מודעים לפחדים ולכעסים, לרצונות ולצרכים, באופן אישי-פרטי ובאופן כללי, שלנו ושל אחרים; להיות נוכחים ולהכיל את הרגשות שמציפים ואת הדעות והמסקנות והרעיונות שמבעבעים ודורשים מוצא, פתרון לבעיה.

שורשי המלחמה הם חוסר הבנה ותגובתיות, פחד והיצמדות, ושורשים אלו הצמיחו מציאות סבוכה ואלימה שבה צרכים אנושיים בסיסיים – זכויות אדם וזכויות העם – נפגעים שוב ושוב; ולכן עלינו להעז לפגוש את המקומות והמצבים בהם אנחנו ושכנינו סובלים, ללמוד אותם ולהביט בהם נכוחה – רק הבנה הדדית והכרה בסבלו של האחר תאפשר לנו לעשות צעדים של שלום ואי-אלימות, להיות חכמים ולאו דווקא 'צודקים'.

החיים שלמים, אנחנו משפיעים ומושפעים, קוצים ופרחים – אנחנו מושפעים מהמתרחש סביבנו, ויחד עם זאת אנחנו גם משפיעים: מי ואיך שאנחנו וכל מה שבתוכנו באים לידי ביטוי במחשבות, מילים ומעשים; אבל ללא תשומת-לב והבנה אנו דנים את עצמנו לייאוש, שנובע מאמונה שגויה שאין בידינו לשנות את המציאות הקשה בה אנו חיים.

רק תשומת-לב והבנה יאפשרו לנו לפעול באופן בהיר ושקול, שפוי וצלול, ללא תגובתיות עיוורת – פעולה בחמלה שיש בה מודעות למצוקה ולקשיים של כולם, בכל הצדדים; פעולה שמקבלת אחריות שלמה על המצב – לכולנו חלק במתרחש, כולנו שותפים; פעולה קשובה ביראת כבוד לחיים.

על החתום (בסדר אלפביתי):

אבי פאר, אביב טטרסקי, אילן לוטנברג, גילי פאר, יונתן דומיניץ, יונתן הריסון, יעקב רז, כרמל שליו, מאיר זוהר, מיכל כהן, ערן הרפז, רני עובדיה, רקפת סנדיה בר-קמה, שימי לוי, תומר פרסיקו
ועכשיו גם אסף פדרמן ומצטרף אילו ים מדבר וכל השאר.

אפשר ורצוי להעתיק ולהפיץ במקומות אחרים.

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s