Umwelt סובייקטיביות ואבהות

Umwelt הוא מושג בגרמנית ששימושו המקצועי המקורי הוא מתחום מחקר התנהגות בעלי החיים ומשמעותו- "היקום הסובייקטיבי"- עולמו של בעל החיים כפי שנתפס על בסיס חושיו.

חושי עייפים. העיניים רוצות לנוח אך הראש מנסה לנצל לילה קיצי נעים, זמן כתיבה שקט ורגוע. התקופה היא תקופה של עשייה ללא הפסקה ללא זמן לעיבוד, ללא זמן כתיבה.

מסיבה כלשהי לאחרונה נשאלתי די הרבה איך זה להיות אבא. לקח לי זמן להבין שזו שאלה שאין מאחוריה כוונה רצינית, מסוג השאלות כמו מה נשמע או איך החיים. תשובות אמיתיות לשאלות מסוג זה יכולות להיות דוח פעולות עב כרס, קובץ שירים, סונטה, רומן וציור אקספרסיוניסטי גם יחד. כדי לחסוך מאנשים את כל הטרחה שבהקשבה לכל אלה , מצאתי תשובה לא רצינית לשאלה לא רצינית ואני עונה שזה אותו הדבר אבל לגמרי אחרת. תשובה לא רצינית אבל טומנת בחובה הרבה מן האמת. 

  נסעתי לעשרה ימים לקורס באילת, עשרה ימים שהשאירו אותי לזמן מה רק עם התואר של אבא ללא החלק המעשי. שוב הרגשתי אותו הדבר אבל שוב לגמרי אחרת. הקורס היה על התנהגות בעלי חיים ימיים והוא לא סיפק הרבה ידע אלא בעיקר שיטות וצורת חשיבה מעט שונה. החלק המעניין והמהנה ביותר היה התבוננות ארוכה על בעלי חיים במשך פרקי זמן ארוכים. אחרי ההתבוננות ניסינו לתאר את אופן תנועתם ולפעמים גם ניסינו להסביר את דפוסי ההתנהגות. אם הייתי צריך גם להחליף להם חיתולים ולהרדים אותם על הידיים, הייתי אומר שזה די דומה לאבהות.

התבוננות היא דבר שלטעמי חסר בתרבותנו, במדע שלנו ולעיתים גם בחיי. מהסתכלות ארוכה ומעמיקה על חיות אפשר ללמוד המון, מ"התבוננות" על עצמך על תחושתך ומחשבותיך אפשר להתקרב לשקט אמיתי, הסתכלות על יובל זה אחת מהנאות החיים הגדולות שלי. התרבות והמדע שלנו נוטים לטעמי להציב שאלות ומהסתכלות קצרה מדי, לקפוץ למסקנות. כשמגדירים שאלה, מפספסים הרבה מידע רלוונטי מסביב ובנוסף לכך התשובות לרוב כבר מוכנות עוד לפני ביצוע הבדיקה דבר שדורש התבוננות קצרה רק כדי לחפש את השערתך במציאות שהתרחשה.

Umwelt הוא מושג חשוב וחיוני בחקר התנהגות בעלי חיים (ואולי גם בגידול ילדים). ללא הבנה של איך בעל החיים תופס את העולם, יהיה קשה להגיע למסקנות נכונות לגבי אופן התנהגותו (ואולי כך גם בגידול ילדים). הדרך שבה אנו תופסים את העולם מבחינה פיזית ורעיונית נתפסת אצלנו לעיתים כאובייקטיבית מדי, כאילו שתכונות העולם מתנהגות לפי הדרך שבה אנו מכתיבים להן ולא להפך. לכולנו יש בראש תמונה של איך נראה העולם. אבל איך נראה אותו העולם לנמלה שחיה אצלי בחצר? , לדבורה שרואה אולטרה סגול?, לתמנון שחי מתחת למים ורואה תמונה מונו כרומטית? לתינוק? וכמה מימדים יש ליקום? כדוגמא לחוסר תפיסה "נכון" של מימדים, ניקח חיידק תיאורטי בעל יכולת תנועה שחי כל חייו על כדור פינג פונג. מבחינת החיידק היקום הוא משטח לבן ואין סופי בכל כיוון שיבחר ללכת בו- יקום דו מימדי, אין סופי. בצורה דומה אנחנו אסירים של החושים שלנו ואולי אלו מכתיבים לנו לקלוט רק חלק מהמימדים שהיקום באמת מורכב מהם?!

  גידול ילד מזכיר את אחת תכונות החיים שביום יום אני נוטה לשכוח. הכל נמצא בשינוי מתמיד. השינויים שיובל עבר בארבעת החודשים האחרונים הם לא נתפסים ואת ההרגשה הזו אני מאמין שכל הורה מכיר. גם ה- Umwelt במובן הביולוגי של המושג ללא ספק השתנה אצלו. הדרך שבה חושיו של כל תינוק תופסים את העולם משתנה מאוד בחודשים הראשונים. לדוגמא, הראייה של תינוק שנולד היא מינימאלית. רפלקס התכווצות והתרחבות האישון המווסת את כמות האור הנכנסת לעין, אינו פועל עדיין ואישוניו מכווצים כל העת כדי להגביל את כמות האור החודרת לעיניו. רק לאחר שבועיים התינוק מסוגל להבחין בקווי מתאר ברורים, אך כיוון שרפלקס ההתכווצות עדיין אינו בשל לגמרי, יכולת מיקוד המבט על עצמים קטנים היא מוגבלת, ותינוקות אינם מסוגלים להבחין בפרטים קטנים של הגירוי. כמו כן, עד גיל חודשיים לערך מוגבל שדה הראייה שלהם למרחק של עד 30 סנטימטרים ומספר הקולטנים הויזואליים על הרשתית בעיניהם קטן יותר, כך שכדי להבחין בגבולות עצם צריך שיהיה הבדל ברור בין משטחים כהים לבין משטחים בהירים.  ה- Umwelt, הדרך שבה אנו תופסים את העולם במובן היותר רחב של המושג, משתנה גם הוא ללא הפסק במהלך חיינו. Umwelt של תינוק שונה לחלוטין משל ילד והאחרון שונה לגמרי משלנו.

ה- Umwelt במובן הרחב של המושג שונה גם בין אנשים בוגרים. אין בעולם שני אנשים שרואים את העולם והחיים בדיוק באותו אופן, עובדה שהופכת את החיים ליותר מעניינים אך היא גם אחת מהצרות הגדולות של האנשות. עובדה זו יוצרת לטעמי את רוב המתחים והמלחמות הבין אישיות והבין תרבותיות בעולם. מסיבה זו, גם אם יהיו מספיק מים, מקורות אנרגיה, מזון וקרקע לכל תושבי העולם, עדיין יהיו מלחמות. באופן מסוים, מסיבה זו, אנחנו עדיין נלחמים עם שכנינו.

כיוון שלא אפתור כאן את בעיות העולם, אני יכול לסכם בכך שגם ה- Umwelt שלי השתנה מאז שיובל נולד. קשה להגדיר במילים באיזה אופן בדיוק ולכן כרגע קשה לי כרגע לענות על השאלה איך זה להיות אבא, אבל בינתיים אני מתבונן בי וביובל, מתבונן בשינויים הבלתי פוסקים, נהנה מההסתכלות, מתבונן מבלי לקפוץ למסקנות.

פוסט זה פורסם בקטגוריה לידות וילדים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

10 תגובות על Umwelt סובייקטיביות ואבהות

  1. tx; הגיב:

    מה, דבורה רואה רק אולטרה סגול? איזה יופי.
    😉

  2. יעל (כבר לא רסטה) הגיב:

    אחת הרשימות הטובות שלך, אם לא הטובה ביותר…
    מאוד נהנתי והתעניינתי לקרוא. מעניין אם העובדה שאחד לא כותב בתדירות גבוהה גורמת לו להוציא תחת ידיו כתיבה מעמיקה ומעובדת יותר, בדומה לזמן הארוך שהתבוננות ראויה מצריכה.
    או שפשוט אני מתרצת את כך שאינני כותבת יותר 🙂
    בכל מקרה, זה היה יפה
    אני מקווה שנוכל שוב לשבת יחדיו בקרוב, כפי שאמרתי לזוגתך לאחרונה

  3. tx- ?, את המילה "רק" אתה הוספת, אבל אולי לא הייתי ברור מספיק שדבורה רואה גם אולטרה סגול, בכל מקרה "איזה יופי" זו תגובה הולמת.
    יעל – האמת היא שאני לא מסכים איתך בקשר לרשימה. לטעמי זו רשימה לא מוצלחת ביותר ובטח שלא עיבדתי אותה הרבה, אבל מחמאות אני תמיד מוכן לקבל. נחמד לגלות שגם כשאני בקושי כותב עדיין לא מתייאשים ממני, בעוד שאני כמעט התייאשתי מעצמי. נפגש במהרה בימינו.

  4. אורי בן אליהו הדרומי הגיב:

    איזה איחור… לא נעים…

    כמו יעל ולא כמוך, גם אני אהבתי הפוסט. בקשר לעיבוד הלא רב, לאחרונה שמעתי מישהו מצטט את המשורר ואלרי שאמר על כתיבה "שיר אף פעם לא נגמר, הוא נזנח". תמיד אפשר לשפץ עוד.

    וחלילה לנו מלהתייאש.

  5. ממי הגיב:

    אני מצטרפת למחמאות, בעיני הרשימה טובה. יש דברים שאנחנו יודעים אבל מפנים אליהם את הקשב רק לעתים רחוקות מידי – כמו היתרונות בסבלנות, בהתבוננות, באיטיות. נדמה לי שאתה מצליח באופן די עקבי להפנות את הקשב של קוראיך לשם.

  6. בן אליהו,
    אכן איחור מביך, אבל בעקבות הנסיבות והקשיים שאני מערים על מעקב רצוף נסלח לך הפעם. מסכים שתמיד אפשר לשפץ עוד אבל לפעמים יש איכות מיוחדת דוקא לדברים הראשוניים.

    נחמד גם לקבל ממך אות חיים, בהמשך אנסה לקבל ממך גם אות חשמלי שמתורגם לקול וכל זאת לאחר הקשה על סדרה של ספרות בין 0 ל- 9 במכשיר חדש (ישן) שרכשתי בשוק יד שנייה (10 שקלים, מכיר מציאה).

  7. הלקאה עצמית. למרות שלא הייתה לי כוונה, נראה לי שהבנתי את השיטה למשוך מחמאות.
    בעניין הסבלנות וההתבוננות , אני רק מכוון את קוראי לחיים יותר נכונים. תמיד שמח לעזור 🙂

  8. e4ehud הגיב:

    נושא הראיה הסובייקטיבית של העולם מרתק. הכתיבה משובחת. הדוגמאות קרובות ללבי. בכל מגע, משא ומתן ושיח עם בני אדם או חיות, חשוב לנסות להבין את הראש של האחר ואז ייקטן הסיכוי לעימותים וחיכוחים

  9. אורי הגיב:

    מרגש לקרוא ידידי
    איה מוסיפה שלאקאן משתמש גם הוא ב Umwelt כדי לתאר את התפיסה הראשונית של התינוק תרם הוא מתחיל להיפרד וליצור עצמי מובחן. מענין הה?

  10. מר סמית, תודה. הזכרת לי שהבלוג עדיין קיים ונחמד שגם איה קוראת.
    העובדה שלאקאן משתמש באותו המושג כדי לתאר את התפיסה הראשונית של תינוק מעניינת אך לא מפתיעה. כמו שכתבתי אם נרחיב קצת את המושג, הוא יכול לשמש כדי לתאר את התפיסה גם של אנשים מבוגרים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s