Umwelt סובייקטיביות ואבהות

Umwelt הוא מושג בגרמנית ששימושו המקצועי המקורי הוא מתחום מחקר התנהגות בעלי החיים ומשמעותו- "היקום הסובייקטיבי"- עולמו של בעל החיים כפי שנתפס על בסיס חושיו.

חושי עייפים. העיניים רוצות לנוח אך הראש מנסה לנצל לילה קיצי נעים, זמן כתיבה שקט ורגוע. התקופה היא תקופה של עשייה ללא הפסקה ללא זמן לעיבוד, ללא זמן כתיבה.

מסיבה כלשהי לאחרונה נשאלתי די הרבה איך זה להיות אבא. לקח לי זמן להבין שזו שאלה שאין מאחוריה כוונה רצינית, מסוג השאלות כמו מה נשמע או איך החיים. תשובות אמיתיות לשאלות מסוג זה יכולות להיות דוח פעולות עב כרס, קובץ שירים, סונטה, רומן וציור אקספרסיוניסטי גם יחד. כדי לחסוך מאנשים את כל הטרחה שבהקשבה לכל אלה , מצאתי תשובה לא רצינית לשאלה לא רצינית ואני עונה שזה אותו הדבר אבל לגמרי אחרת. תשובה לא רצינית אבל טומנת בחובה הרבה מן האמת. 

  נסעתי לעשרה ימים לקורס באילת, עשרה ימים שהשאירו אותי לזמן מה רק עם התואר של אבא ללא החלק המעשי. שוב הרגשתי אותו הדבר אבל שוב לגמרי אחרת. הקורס היה על התנהגות בעלי חיים ימיים והוא לא סיפק הרבה ידע אלא בעיקר שיטות וצורת חשיבה מעט שונה. החלק המעניין והמהנה ביותר היה התבוננות ארוכה על בעלי חיים במשך פרקי זמן ארוכים. אחרי ההתבוננות ניסינו לתאר את אופן תנועתם ולפעמים גם ניסינו להסביר את דפוסי ההתנהגות. אם הייתי צריך גם להחליף להם חיתולים ולהרדים אותם על הידיים, הייתי אומר שזה די דומה לאבהות.

התבוננות היא דבר שלטעמי חסר בתרבותנו, במדע שלנו ולעיתים גם בחיי. מהסתכלות ארוכה ומעמיקה על חיות אפשר ללמוד המון, מ"התבוננות" על עצמך על תחושתך ומחשבותיך אפשר להתקרב לשקט אמיתי, הסתכלות על יובל זה אחת מהנאות החיים הגדולות שלי. התרבות והמדע שלנו נוטים לטעמי להציב שאלות ומהסתכלות קצרה מדי, לקפוץ למסקנות. כשמגדירים שאלה, מפספסים הרבה מידע רלוונטי מסביב ובנוסף לכך התשובות לרוב כבר מוכנות עוד לפני ביצוע הבדיקה דבר שדורש התבוננות קצרה רק כדי לחפש את השערתך במציאות שהתרחשה.

Umwelt הוא מושג חשוב וחיוני בחקר התנהגות בעלי חיים (ואולי גם בגידול ילדים). ללא הבנה של איך בעל החיים תופס את העולם, יהיה קשה להגיע למסקנות נכונות לגבי אופן התנהגותו (ואולי כך גם בגידול ילדים). הדרך שבה אנו תופסים את העולם מבחינה פיזית ורעיונית נתפסת אצלנו לעיתים כאובייקטיבית מדי, כאילו שתכונות העולם מתנהגות לפי הדרך שבה אנו מכתיבים להן ולא להפך. לכולנו יש בראש תמונה של איך נראה העולם. אבל איך נראה אותו העולם לנמלה שחיה אצלי בחצר? , לדבורה שרואה אולטרה סגול?, לתמנון שחי מתחת למים ורואה תמונה מונו כרומטית? לתינוק? וכמה מימדים יש ליקום? כדוגמא לחוסר תפיסה "נכון" של מימדים, ניקח חיידק תיאורטי בעל יכולת תנועה שחי כל חייו על כדור פינג פונג. מבחינת החיידק היקום הוא משטח לבן ואין סופי בכל כיוון שיבחר ללכת בו- יקום דו מימדי, אין סופי. בצורה דומה אנחנו אסירים של החושים שלנו ואולי אלו מכתיבים לנו לקלוט רק חלק מהמימדים שהיקום באמת מורכב מהם?!

  גידול ילד מזכיר את אחת תכונות החיים שביום יום אני נוטה לשכוח. הכל נמצא בשינוי מתמיד. השינויים שיובל עבר בארבעת החודשים האחרונים הם לא נתפסים ואת ההרגשה הזו אני מאמין שכל הורה מכיר. גם ה- Umwelt במובן הביולוגי של המושג ללא ספק השתנה אצלו. הדרך שבה חושיו של כל תינוק תופסים את העולם משתנה מאוד בחודשים הראשונים. לדוגמא, הראייה של תינוק שנולד היא מינימאלית. רפלקס התכווצות והתרחבות האישון המווסת את כמות האור הנכנסת לעין, אינו פועל עדיין ואישוניו מכווצים כל העת כדי להגביל את כמות האור החודרת לעיניו. רק לאחר שבועיים התינוק מסוגל להבחין בקווי מתאר ברורים, אך כיוון שרפלקס ההתכווצות עדיין אינו בשל לגמרי, יכולת מיקוד המבט על עצמים קטנים היא מוגבלת, ותינוקות אינם מסוגלים להבחין בפרטים קטנים של הגירוי. כמו כן, עד גיל חודשיים לערך מוגבל שדה הראייה שלהם למרחק של עד 30 סנטימטרים ומספר הקולטנים הויזואליים על הרשתית בעיניהם קטן יותר, כך שכדי להבחין בגבולות עצם צריך שיהיה הבדל ברור בין משטחים כהים לבין משטחים בהירים.  ה- Umwelt, הדרך שבה אנו תופסים את העולם במובן היותר רחב של המושג, משתנה גם הוא ללא הפסק במהלך חיינו. Umwelt של תינוק שונה לחלוטין משל ילד והאחרון שונה לגמרי משלנו.

ה- Umwelt במובן הרחב של המושג שונה גם בין אנשים בוגרים. אין בעולם שני אנשים שרואים את העולם והחיים בדיוק באותו אופן, עובדה שהופכת את החיים ליותר מעניינים אך היא גם אחת מהצרות הגדולות של האנשות. עובדה זו יוצרת לטעמי את רוב המתחים והמלחמות הבין אישיות והבין תרבותיות בעולם. מסיבה זו, גם אם יהיו מספיק מים, מקורות אנרגיה, מזון וקרקע לכל תושבי העולם, עדיין יהיו מלחמות. באופן מסוים, מסיבה זו, אנחנו עדיין נלחמים עם שכנינו.

כיוון שלא אפתור כאן את בעיות העולם, אני יכול לסכם בכך שגם ה- Umwelt שלי השתנה מאז שיובל נולד. קשה להגדיר במילים באיזה אופן בדיוק ולכן כרגע קשה לי כרגע לענות על השאלה איך זה להיות אבא, אבל בינתיים אני מתבונן בי וביובל, מתבונן בשינויים הבלתי פוסקים, נהנה מההסתכלות, מתבונן מבלי לקפוץ למסקנות.