הנאה היא קניות

אם יש דבר שמעצבן אותי מאז היותי צרכן בוגר (פחות או יותר), זה החוברות המצורפות לחיוב החודשי של כרטיס האשראי. חוברת שבאה לכסות על העוגמה של פרידה מחבר טוב, בסידרה של "מתנות", "חינם"  ואין סוף חלומות שניתן להגשים ב79.90 ש"ח X 5 תשלומים. חוברת שמציעה למכירה עשרות פריטים נחוצים כמו כפפות רחצה סופגות, קוצץ שערות לאף  וכרטיס כניסה שלישי לג'ונגה ג'ונגה תמורת 200 כוכבים (שניתן לצבור בעשרות שנות צרכנות באשראי). ומה סופו של העיתון החודשי הזה שאנחנו מנויים אליו בעל כורחינו?! הנחתי הסבירה היא שלפני או אחרי דפדוף קצר רובינו זורקים אותו לפח.   

זמן רב רציתי לעשות מעשה והתמהמתי. הקש ששבר את גב הגמל היה חמש החוברות שחיכו לי בביתי כשחזרתי מהודו, ואם לא די בכך על אחת החוברות, מעל תמונה של בחורה חטובה בבגד ים מינמלי היה כתוב באותיות גדולות – "הנאה היא קניות". בלי בושה ובלי תחכום, מעבירים לנו את המסר ישירות לוריד וקובעים לנו את אחד הדברים האישיים בחיינו – מה היא הנאה.  ומה המחיר של הנאה זו (בכוכבים ושלושה תשלומים)? את זאת נוכל למצוא בדף הקטן שמצורף לחוברת הנשלחת אלינו אחת לחודש. ומה המחיר החברתי? אותו נוכל לבדוק בקלות על ידי יציאה לאויר העירוני הפתוח, נשימה עמוקה של אויר מזוהם, נסיעה בכבישים צפופים (עם מזגן דלוק עקב גלי החום הפוקדים את אזורינו בתדירות הולכת וגדלה) וביקור באתרי הפסולת ההולכים ונערמים (או נקברים).   

כמות הפסולות הביתית בישראל עמדה בשנת 2005 על ממוצע של יותר מחצי טון לאדם לשנה (דו"ח המשרד לאיכות הסביבה). הטיפול בפסולת זו עולה כסף רב וכרוך בשימוש בתחבורה הגורמת לזיהום אוויר ובשימוש בשטחי קרקע שמהווים משאב יקר בארצנו. ניסיתי לחשוב על ההשלכות הישירות של הדפסה של חוברות אלו ושליחתם למאות אלפי בתים בישראל (תרגיל שמעניין לערוך לגבי כל מוצר שאנו קונים). בתרגיל זה לא לקחתי בחשבון את ההשלכות העקיפות של עידוד הצרכנות, שהשפעותיה גדולות בהרבה מההשפעות הישירות של ייצור והפצת החוברות. 

 חומר הגלם ממנו עשויות החוברות הוא נייר, הנייר עשוי מעץ שמקורו לרוב הוא בברזיל, צ'ילה, סין או יפן (ייצרניות עיסת הנייר העקריות בעולם), את העץ יש לכרות ולשנע בכדי ליצור עיסת נייר, ייצור העיסה דורש אנרגיה, את עיסת הנייר יש לשנע לארץ, ייצור הנייר מחומר הגלם דורש אנרגיה, לאחר ייצורו יש לשנע אותו לבית הדפוס, הדפסה על הנייר דורשת אנרגיה וצורכת צבע שגם אותו יש לייצר ולשנע וגם ייצורו דורש אנרגיה, סיכות השדכן עשויות מתכת שמקורה בכרייה, כרייה דורשת חציבה שדורשת אנרגיה רבה וגורמת להרס של שטחי טבע, את המתכת יש לעבד, ולשנע את המוצר המוגמר. ועד כאן שלב הייצור. לאחר מכן יש לארוז את המוצר המוגמר, להוסיף בול ולשנע למאות אלפי צרכנים שיזרקו את החוברת לפח. את החוברת היושבת בשקית האשפה יש לשנע לאתר הפסולת העירונית ומשם לאתר ההטמנה. הטיפול בפסולת במטמנה דורש גם הוא אנרגיה ומשאבים רבים. גם אם משתמשים בנייר ממוחזר שרשרת התהליכים שציינתי מתרחשת פעם אחת בייצור הראשון, וחלקה מתרחשת גם בשימוש בנייר ממוחזר. 

יבואו המבקרים ויגידו שמדובר בחוברת קטנה וכי רבים מהתהליכים שציינתי יתרחשו גם מבלי ייצור החוברת. הצדק עמכם, אך העמקתי לבדוק את כובד ההשפעה בעזרת הכלים המדעיים העומדים לרשותי במעבדה – משקל אלקטרוני. חבילת החוברות שקיבלתי בחודש אחד (כולל דף החיוב וללא המעטפה) שוקלת 75 גרם. בהחלט לא הרבה., אך אם נכפיל זאת בכ4 מליון כרטיסי אשראי בישראל (Bizportal, 16.01.07) נקבל 300 טון בכל חודש! 300 טון של מוצר שמשונעים מדי חודש בכל שרשרת התהליכים שהזכרתי. כל תהליך שדורש אנרגיה גורם לפליטה של גזים מזהמים וגזים שמאיצים את אפקט החממה. כריית סלע וכריתת יערות הורסים שטחים טבעיים ויוצרים סחיפת קרקע, זיהום אויר והרס סביבות טבעיות. בסופו של התהליך, הטמנת הפסולת צורכת גם היא אנרגיה ומשתמשת בקרקע שהיא משאב יקר בארצינו.

  עשיתי מעשה. באותיות הקטנות מאחורי חיוב האשראי מצאתי את המשפט הבא- "אם אין ברצונך לקבל את הצרופות הנשלחות אליך בצמוד להודעת החיוב, אנא פנה אלינו בכתב" . פניתי,- השפעתי. 

 הפתרון היעיל והקל לבעיות הסביבה הוא לא אנרגיה סולארית, לא מחזור , לא שימוש בהנעה היברידית ולא הטמנת פסולת מוסדרת. הפתרון הוא פשוט, נמצא בידינו ונקרא:  "הפחתה במקור"- שימוש בפחות מוצרים, בפחות תחבורה ויצירה של כמויות קטנות יותר של אשפה. פתרון זה הוא הזול, הפשוט והיעיל ביותר.

לסיום אני מצרף קישור לסרטון קצר (20 דקות) שמסביר בצורה יפה את הרעות החולות של תרבות הצריכה. מעניין ושווה ביקור! – http://www.storyofstuff.com/

פוסט זה פורסם בקטגוריה שמירת טבע וסביבה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

7 תגובות על הנאה היא קניות

  1. יעל (כבר לא רסטה) הגיב:

    רועי….
    רציתי לשתף כמו תמיד מסביב לאיזו מדורה ולא יצא, אז הנה פה ואפילו כתגובה, הקישור המפותל שאתה מעלה בכתוב פה הוא כ"כ נכון…. אבל…
    אתחיל מהתחלה, לפני זמן מה זכתה מכרה שלי בסכום כסף גדול, ושאלתי את עצמי "מה אני הייתי עושה בסכום כסף כזה אם היה נופל לידי?" אז מחלק קטן הייתי מספקת את הנהנתנות שבי, כזו אני, ומהעיקר הייתי משקיעה במסע פרסום (אקולוגי!!) שיתמקד בקישורים הפשוטים שבין ההרגלים היומייומים של חיינו (מעתה אומר, הציבור, במובן המכנה המשותף הגדול ביותר) לבעיה הגלובלית. זאת כיוון ש ,לפי דעתי, אין זו בעיה של התעלמות או חוסר אכפתיות מאפקט החממה המתרגש ובא עלינו, אלא העדר הקישור הפשוט הנכון…
    הבהרה:לאחרונה חברת חשמל פצחו במסע פרסום שמלמד את הציבור לא להפעיל מכונת כביסה כאשר היא חצי ריקה ולהפעיל את המזגן בקיץ על 25 מעלות אך לא על פחות והעילה הניתנת בכל אלו היא לגמרי כלכלית ובשום מקרה לא אקולוגית. כי הרי הקישור בין אנרגיה חשמלית לשחרור גזי פליטה מתחנות הכוח לא פופלרי כמו תחבורה לזיהום אוויר, ומי מאיתנו יוותר על האוטו?
    הנקודה שלי היא שקישורים פשוטים בין מיחזור, כי פסולת לא ממחוזרת נשרפת או מטומנת ומשחררת גזי חממה, ובין ביזבוז חשמל (תחנות הכוח שעדיין שורפות פחם) לבעיה הגלובלית מתחבא תחת יותר מידי שכבות מעיניי הציבור…. שכבות שהן חשובות לא פחות (בזבוז משאבים טבעיים, כריתת יערות גשם, צרכנות ראוותנית שלא לצורך וכו..) אך זה מסיר את הנטל מהצרכנים ומעביר אותו ליצרנים הרשעים הגדולים…
    וכאשר קישור כזה מגיע, באמצעות מוסף ירוק בעיתון יומי, זה קורה ב"הארץ"!, עיתון שבינו לבין הציבור (במכנה המשותף הרחב ביותר) קיימת תיהום.. 😉
    צופית טוענת שהסכום עליו חשבתי לא יספיק…. 😀
    שמחה לקרוא תמיד

  2. יעל שכבר לא רסטה- אין לי שום דבר להוסיף. מסכים עם כל מילה והלוואי שהיו יותר אנשים שהיו עושים את הקישורים עליהם דיברת. שמח לראות שאת עוקבת…

  3. federman הגיב:

    יפה מאוד. אני אעשה משהו דומה. לפחות אפשר למחזר את הנייר אצלנו…
    אגב קראתי כתבה מעניינת על האשליות הגדולות של הצריכה האקולוגית ודי הופתעתי לגלות מה באמת מזהם את הסביבה. לצערי אין לי את הקישור. אבל הנה העובדות שאני זוכר:
    פרות הן המזהם מספר אחת. חלב ובשר אורגניים מזהמים יותר. עדיף שאדם שאוכל בשר יסע במכונית במקום ללכת ברגל כי ליצר אנרגיה מבשר מזיק יותר לסביבה מאשר ליצר אנרגיה מדלק. בכלל עדיף אם אפשר לשבת בבית ולא לצאת, (אבל כמובן גם לא לראות טלוויזיה).
    חיתולים רב פעמיים אינם מזהמים פחות מחיתולים חד פעמיים (בגלל תהליכי הניקוי שלהם).
    שקיות נייר מזיקות יותר לסביבה משקיות פלסטיק.
    גידולים לא אורגנים זה כסף קטן לעומת המזהם הגדול: אוכל קנוי מוכן. האנרגיה שמושקעת בבישול ואז בקרור לאורך זמן של אוכל מוכן שקונים בסופר היא בזבוז עצום ומיותר. נא לעבור לאוכל טרי.
    אוכל אורגני הוא מזהם גדול כי במקרים רבים הוא משונע בין יבשות (כדי שאני, באנגליה, אוכל לאכול אננס אורגני מברזיל). המילה האחרונה בתחום היא אוכל מקומי ועונתי. בחורף אוכלים תפוחי אדמה, ובקיץ עגבניות. ומי שגר באנגליה אמור לא לאכול פלפלים ואננס בשום עונה. קשה, אבל לא באנו להנות.

  4. שליחויות הגיב:

    הי איש יקר
    ככה העולם עובד!
    אי אפשר לוותר על פרסומות ועידוד אנשים לקניה
    גם כשהמחיר הוא אלפי טונות של עץ יקר
    כי מחיר הויתור הוא אובדן התרבות והכלכלה, אובדן העדר השומר עלינו ונותן לנו אומדן לגבי מי שאנחנו גם כשאנו בוחרים לא ללכת איתו.


    חוות החיות

  5. שלום למגיב העונה לשם "שליחיות".
    תודה על תגובתך. מרענן לקבל תגובה עם דעה שונה משלי, דבר די נדיר בבלוג עד כה.
    אהבתי חלק מדבריך, אבל הנחרצות מוגזמת. – "כחה העולם עובד"(??) העולם הוא בעיני המתבונן. כמספר האנשים על פני כדור הארץ כך מספר האופנים של הסתכלות על איך העולם עובד. מתוך זה שאתה חושב שהעולם עובד כחה, להסיק שאי אפשר לוותר על פרסומות, זאת מסקנה נמהרת.
    "מחיר הויתור הוא אובדן התרבות והכלכלה". שוב נחרצות מוגזמת לטעמי. האם לטעמך התרבות שלנו תלויה בפרסומות ?! אם כן מצבנו די עגום. תרבות זה מושג מופשט ולטעמי כולל את השפה, השיח, ההתנהלות, האומנות, המסורת. פרסומות משתמשות אומנם בחלק מהדברים האלה אך המטרה שלהם היא אחת., למכור יותר מוצרים שבהרבה מקרים זרים לתרבות שלנו.
    לגבי הכלכלה. שוב מושג ערטילאי. אומנם וויתור על פרסומות ישנה את פני הכלכלה אך סביר כי לא יביא לאובדנה. העדר וכך גם הכלכלה יכולים לשמור עלינו ולשפר את חיינו וזאת לטעמי צריכה להיות השאיפה של כולנו. אבל בהרבה מקרים הכוחות הגדולים האלה פוגעים ודורסים חלק מהפרטים ובמקרה של איכות הסביבה,החברה הצרכנית תפגע בכולנו. אני לא טוען שצריך לוותר על פרסומות. יש לדעתי לצמצם את האגרסיביות שלהן ולחשוב על המחירים הסביבתיים והמנטליים שאנחנו משלמים., וכן כשהמחיר של פרסומות הוא אלפי טונות של עץ יקר- יש לוותר עליהם!

  6. שליחויות הגיב:

    קיבלתי, אבל תרשה לי להישאר בעמדתי
    השינויים שנעשים בעולם הם לא מתוך בחירה מרצון אלה תמיד מתוך צורך
    סה לה וי

    חוות החיות

  7. לא הנחתי שתשנה את עמדתך ואני מקבל זאת. זה מה שהופך את השיח למעניין.
    מסכים איתך שהשינויים הנעשים בעולם הם לא מתוך בחירה מרצון, בטח לא מרצון ובחירה של פרטים בודדים. מעניין לחשוב על הסיבות האמיתיות לשינויים שאנחנו מדברים עליהם, אני לא חושב שצורך היא המילה המתאימה, אולי יש כאן אלמנטים תרבותיים, אינטרסים של בעלי כח בכלכלה ואולי באמת גם כוחות שוק "טבעיים".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s