דגים בבית הכנסת

דגים כאנשים.

שוחים בלהקות, למעשה בודדים
נסחפים עם הזרם, חשים מיוחדים.
במים הרדודים נראים אותו הדבר
בעומק האוקיאנוס לכל אחד יש עבר.
P.J Jhonson

כשהגענו לשחרית של שבת בבית הכנסת בקוצ'ין, קיבל את פנינו בחור בשם אשר. אשר, עטוף בטלית ונעול בנעלי ספורט בצבעי ירוק וכתום זוהרים, פנה אלינו בעברית עם מבטא הודי והזמין אותנו להכנס. מהרגע הראשון הבחנו שאשר לא קוצ'יני ומאוחר יותר התברר שהוא מיהודי ה"מאראסים" המכונים "בני ישראל". עברנו דרך עזרת הנשים וביניהן יושבת אישתו של אשר שנראית ישראלית ממוצא הודי. הזוג הצעיר, כך התברר, גר כמה שנים באילת וכיום הם חיים בהודו.
בכניסה לאולם התפילה הנחתי את סנדליי לצד קבוצת נעליים וסנדלים שהיו מונחת במקום. כיבוד בית הכנסת בכפות רגליים חשופות כנראה נטמע ביהודי קוצ'ין בעקבות השפעת דורות רבים של חיים בשכנות טובה לצד ההינדים והמוסלמים.
אשר צייד אותי בסידור, כיפה וטלית ולפני שהספקתי להתישב ניגש אלי יהודי גדול מידות, שהיה הדבר הרחוק ביותר מיהודי קוצ'יני שרק יכולתי לדמיין. האיש, שעורו הלבן ומידותיו הגדולות בלטו במיוחד בנוף ההודי, לחץ את ידי וברך אותי לשבת שלום.
בכדי לא להרגיש היחיד שלא יודע באיזה עמוד בסידור צריך לקרוא, התישבתי ליד זוג תיירים יהודים, אבא ובן, שלבשו ברישול את הטלית ונראו מעט אבודים. האב סיפר לי שהגיע מדרום אפריקה לטיול בהודו ושלא היה בבית כנסת מאז בר המצווה שלו.
לפתע התנגן מקהל המתפללים שיר מוכר ושמחתי להצטרף לשירת "מעוז צור" בניגון מעט שונה משהכרתי. כשנסתיימה השירה, הסברתי לדרום אפריקאי שזהו שיר חנוכה בעברית והוא אמר שבכלל לא ידע שחוגגים בימים אלו את החג, הוא הוסיף שאת חגי ישראל הוא לא ממש זוכר ושהזיכרון העיקרי שלו מהילדות היהודית הוא הישיבה בבית הכנסת בשבת בין הגברים המבוגרים שדיברו רוב הזמן על עסקים. בזמן שדיברנו נשמעו צלצולי פעמונים מהמקדש ההינדי או הכנסייה השכנים.
לאחר ששיחתינו הסתימה, שקעתי במחשבות על הפלורליזם ההודי, על הקבלה של השונות הגדולה ושל כל הדתות והכתות המתקימות יחד בתת היבשת. את מחשבותי קטע אשר, כשניגש אלי ושאל אותי לשמי ולשם אבי. עניתי לו, וכעבור מספר דקות נקראתי לדוכן הקריאה בתורה במרפסת הנמצאת בקומה מעל אולם התפילה.
עמדתי בדוכן ליד סם, יהודי קוצ'יני זקן, בעל צבע עור לבן יחסית, האחראי על בית הכנסת. משפחתו של סם הגיעה לקוצ'ין מאירופה במאה ה-14 וכשעלו יהודי קוצ'ין לישראל בתחילת שנות ה-50, החליט סם להשאר בהודו. סם הורה לי להקריא את הברכה שהיתה כתובה בעברית בתוך מסגרת תמונה. לאחר מכן המשיך בהקראת פרשת השבוע, בעברית ללא כל טעות ומבלי להבין את משמעות המילים. לאחר סיום התפילה, הזמין סם את כל אורחי בית הכנסת אליו לבית לקידוש.
בביתו של סם התאספנו קבוצה של יהודים מארצות שונות וכמעט לכל אחד מאיתנו שפת אם שונה. לאחר הקידוש הגיש לנו המשרת ההודי קציצות עדשים מטוגנות (פלפודה) ועוד מאכלים מקומיים רוויי שמן, שלמרות כמויות השמן הגדולות, לא הוגשו במיוחד לחנוכה. עם האוכל התחילה גם התקשורת בין האנשים והמבטים הבוחנים מבית הכנסת הפכו לשיחות קולחות.
בין הסועדים פגשנו את יוסף ואברהם (המכונים בהודו "סם" ו"אניל"), אב ובנו, קוצ'ינים החיים בעיר השכנה ארנקולם. אניל, בנו של סם, הוא מדריך תיירים מקומי שמדריך בין השאר קבוצות של יהודים קוצ'ינים שבאים לטיולי שורשים.
סם סיפר לי בעברית רהוטה על העבודה של בנו ועל כך שבנו מתכוון בקרוב לעלות לארץ. כששאלתי אותו האם אין בית כנסת בארנקולם, סיפר לי בקול שקט ש"באבו" הבחור שיושב מעבר לשולחן פתח בבית הכנסת הישן בארנקולם חנות לדגי אקווריום ומשתלה.
כשסיימנו לדבר נתן לי סם את כרטיס הביקור שלהם וזה הצטרף בארנקי לכרטיס הביקור של אשר שעובד כרופא הוליסטי (קיבל את פנינו בבית הכנסת).

jewish_card.JPG

כטיס הביקור של אשר.

בעודי מדבר עם יהודי קנדי ויהודיה מניו-יורק, צופית שוחחה עם אישתו של סם ועם מספר קוצ'ינים מהדור הותיק, בכדי לברר האם הם מכירים את משפחת סבתה שגרה עד שנות ה-50 בכפר הסמוך- מאלה. כאשר היהודי הקנדי סיפר לי שהוא ואישתו גרו ועבדו שנתיים בכלכתה, הבחנתי שצופית עברה לדבר עם היהודי גדול המידות שברך אותי בבוקר ולפתע נשמעו קולות שמחה וחיבוקים בינהם.
המחבק העונה לשם חיים, הוא יהודי אמריקאי שגר כבר ארבע שנים בקוצ'ין ולפני שלוש שנים עזר לאחות של צופית שכספה נגנב כשביקרה בקוצ'ין. חיים שהתגלה כאמריקאי שמח ודברן, הזמין אותנו לבקר בביתו במוצאי השבת יחד עם זוג תיירות נוסף. גם לאחר הביקור בביתו לא הצלחנו לרדת לעומק הסיבה האמיתית לכך שהוא גר בקוצ'ין וסיפורו נשאר בשבילינו תעלומה.
ביום ראשון, לאחר סוף שבוע עמוס במפגשים וחוויות, נסענו לראות את ביתה של סבתא של צופית בכפר מאלה. בדרך,עצרנו בעיר השכנה ארנקולם, כדי לפגוש את סם ואניל וכדי להתרשם מבית הכנסת \משתלה \חנות לדגי נוי. סם ואניל היו עסוקים באותו היום והצטערו שלא יכלו לפגוש אותנו, אך הביקור בבית הכנסת, יצא אל הפועל.

התהלכנו ברחובות האזור המסחרי בארנקולם ושאלנו את המקומיים היכן נמצאת המשתלה- " COCHIN BLOSSOMS". המשתלה הייתה מקום מוכר וידוע למקומיים ולאחר הליכה קצרה נגלה לענינו שלט דהוי ומוזר הנושא את שם המקום. על השלט הודפס שם המשתלה על רקע תמונות צמחים ודגי נוי, בתחתיתו היה כתוב- " Synagogue" עם איתורי "חמשה" ומגן דויד ובראש השלט הודבקה מדבקת "נחמן מאומן".
synagogue.JPG

השלט בכניסה למשתלה של באבו

בתוך המשתלה פגשנו את "באבו" שישב ליד הקופה והזמין אותנו באנגלית להכנס ולראות את בית הכנסת.
נכנסנו לחדר אחורי והמראה שניגלה לענינו היה מוזר ומעט עצוב. ארגזים של אוכל לדגים, שרשראות פרחים מפלסטיק ועציצים היו מונחים בכל מקום. צעדנו בזהירות בין ערמות הציוד לעבר דוכן הקריאה והארון שבו היה מונח בעבר ספר התורה. על הארון היה כיתוב בעברית ומהתקרה נתלו אהילי זכוכית צבעוניים שנתרמו לבית הכנסת.

imgp0951.JPG
אולם התפילה בבית הכנסת בארנקולם

כשיצאנו שוחחנו מעט עם באבו שהתגלה כבחור חברותי ונחמד. באבו סיפר לנו שהוא עובד מאוד קשה, כל יום, במשך כל היום ולפעמים אף מטרידים אותו בפלאפון בשעות מאוחרות בעניין עצה לגבי דג אקווריום חולה. בכל שבת בבוקר נוסע באבו לבית הכנסת בקוצ'ין ולאחר התפילה ממהר לחזור למשתלה.
גם במקרה זה כמו אצל מוכר הפרחים בכניסה למקדש בפושקר, ניתן להגיד שבעזרת השם- פרנסה לא חסר לו.

פוסט זה פורסם בקטגוריה הודו. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

11 תגובות על דגים בבית הכנסת

  1. אורי בן אליהו הדרומי הגיב:

    פנינים. אפשר לצטט?

  2. אהוד הגיב:

    סיפור מרגש על עוד קטע עלום של יהדות. והתמונות בהחלט חזקות. מעורר השראה, ענין דגי הנוי בבית הכנסת. לפי מיטב ידיעתי גם אתה עלית לתורה בפעם האחרונה בבר המצווה שלך. ובכלל המפגש של צופית עם האיש הגדול שעזר לאחותה מוכיח שוב שהעולם קטן ושלצד הרעים שבו יש גם אנשים טובים

  3. אורית הגיב:

    שלום לכם חברים יקרים!!
    איזה כיף לקרוא ולדמיין את הנפשות הפועלות בזמן אמת.. מצאתם את הבית של סבתא של צופית? עצוב לראות את בית הכנסת הופך למחסן.. אולי צריך לארגן כמה ישראלים דוסים מגניבים שיאמצו את המקום ויתחילו לתפעל אותו? צופית קדימה! ניסים בדיאטה מוסר ד"ש. רק טוב! מתגעגעת (בעיקר לארוחות.. – תלמדו מתכונים..) אורית.

  4. חבר דרומי יקר. לגבי המחמאות- די, די, תמשיך… מעבר לכך, מכיוון שאתה הופך דמות מקצועית, מה עם קצת ביקורת ספרותית נוקבת?

    אני שמח להגיד שהמערכת החליטה על זכייתך בפרס המגיב המצטיין (הכי הרבה תגובות). המשך כך!

  5. הי אורית, איזה כיף לראות שאת קוראת! את הבית של סבתא של צופית ראינו והיה בהחלט מענין ומרגש. לגבי בית הכנסת, הנה לך עוד פרויקט לארגן- דוסים כידוע לא חסר ואנחנו מתחייבים לעזור מכאן או שנחזור.
    הארוחות העתידיות צפויות להשתפר., אנחנו מתכננים קורס בישול בעתיד הקרוב. ספר בישול כבר בדרך לארץ…
    אל תרעיבי את ניסים…, נהיה בקשר. מתגעגעים, רועי וצופית.

  6. אורי בן אליהו הדרומי הגיב:

    תודה על הפרס, אבל להצביע על הכמות, ולהדגיש ע"י כך את היעדרות ההצבעה על התוכן…
    אם הייתי פולני הייתי אומר משהו.

  7. royfederman הגיב:

    ידידי הדרומי, מדובר גם בכמות וגם באיכות…
    חברי המערכת כבר קיבלו ממני נזיפה על חוסר הדיוק.

  8. נועה הגיב:

    אהלן רועי
    ראשית, יישר כוח על הבלוג. מעניין לאללה.
    שנית, אני טסה עוד כמה ימים עם קבוצה של עוד 30 סטודנטים לבומביי, לקהילה היהודית שם, בשביל לתעד אותה.
    כמה מאיתנו ממשיכים אחר כך לקוצ'ין.
    אשמח מאוד אם תתן לנו יותר פרטים על איפה נמצא הכפר, איך מגיעים וכו'.
    חוצמזה, תמשיכו לעשות חיים!
    נועה

  9. הי נועה,
    כתבתי לך מייל מפורט עם כל המידע. אם יש לך עוד שאלות את מוזמנת לכתוב לי.
    תהני ובהצלחה.

  10. Hi Noa,
    I tried to send you an Email but I've got a failure notice, so here is what I wrote you:
    First of all, I know few "Noas" and I'm not sure which one is you!? , Anyway here is the information you've asked for:
    1. The main Jewish community is located in Cochin town. On the " Jew street" There is few Jewish houses and synagogue. Nearby you can also find the Jewish cemetery. You can visit the synagogue as a tourist during the week and come for service="Shaharit" on Saturday. The Jewish people are nice but not always hospitable, so don't expect warm welcoming.
    2. In the near city of Ernakulam you can find 2 other synagogues(not active). Both of them are located in Broad-way area near the cloth market. In one of them there is the nursery as I described in my blog.
    3. In Cochin-Ernakulam area, there are few other villages/towns were the Jew used to live: In "Chanamangolam" there is reconstructed synagogue that open for visitors, In "Mala" there is the building were the synagogue used to be (empty and locked), In paror there is another one but we haven't visited there.
    If you need more information you are welcome to contact me,
    good luck,
    Roi (roy) & Tsofit.

  11. נועה הגיב:

    הי רועי
    קודם כל, אתה לא מכיר אותי. אני קיבלתי מרננה לוי סרי (שאולי אותה אתם מכירים) קישור לאתר שלכם. אני נועה אשר, בכל אופן.
    חזרתי לפני כמה ימים מהודו, הייתה משלחת מדהימה. אם אתם מעוניינים לראות בתי כנסת ואתרים יהודיים בבומביי וסביבתה- יש מה לראות, ויש לי פרטים איך להגיע וכו'.
    יש לי חברה שהולכת לעשות טיול שורשים בקוצ'ין, אז אני מקשרת אותה גם כן לאתר.
    חוצמזה, תמשיכו לעשות חייל.
    נועה 😆

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s