A. הרעיון של טיול עם גמל התבשל בראשינו, עוד בזמן שהיה עסוק בלימודי התואר הראשון. הבסיס לרעיון התחיל כבר לפני 6 שנים, בתחילת דרכינו כזוג, כשצופית עבדה בחוות הגמלים בשחרות.
כשעברנו עם הגמל באחד הכפרים הקטנים במערב הודו, פגשנו בחור צעיר ומשכיל שידע אנגלית. אותו הבחור שאל אותי שאלה שאף אחד לא שאל לפניו. "למה אתם מטיילים עם גמל?" מיד השבתי לו שבמקום להעמיס לעצמינו על הגב, הגמל נושא את כל ציודינו. הבחור הפתיע אותי והתעקש- " מעולם לא ראיתי תיירים עם גמל- יש מכוניות, רכבות ומטוסים, אז למה בכל זאת?!
אותו הבחור גרם לי לתרגם את מחשבותי והרגשתי למילים. בטיול עם גמל, מרגישים את האזור שבו אתה מטיל, כפי שהוא באמת. המקומות שבהם עברנו, לא מופיעים בספרי התיירות, אין בהם מקדשים מרהיבים או נופים עוצרי נשימה ואין גלויות שאפשר לקנות ולשלוח הביתה. החוויה שלנו הייתה, המפגש עם התושבים שלא התקלקלו על ידי תיירות, מפגש עם טבע שמעורב באזורים חקלאיים וחוויה של חיים פשוטים, כמעט ללא שימוש במכשור מודרני ובלי רכישה של מוצרים שארוזים באריזות פלסטיק או ניילון. בהרבה מהמקומות שאליהם הגענו, הרגשנו שהמקומיים הם התיירים ואנחנו האטרקציה התיירותית. היינו ההצגה הטובה בכפר וכולם באו לראות את שני הזרים שהגיעו עם גמל.
ילדים ומבוגרים מהכפר- ג'אק, מתאספים סביבינו וסביב הגמל. מעבר לסקרנות הרבה, הייתה גם הזמנת אורחים שבדרך כלל נבעה מטוב לב ורצון לעזור לשלישיית הנוודים. כמעט לא עבר יום מבלי שנשב באחד הבתים המקומיים, נשתה צ'אי חם ונאכל לחם מיוחד שרק יצא מהטאבון, בתוספת תערובת ירקות מבושלים מטובלים הייטב ומעט יוגורט שהוכן מחלב של פרות או עיזים שנמצאות בחצר.
מעבר למפגש עם האנשים, היה גם מפגש עם חיות וטבע שמשתלב באופן מיוחד בתוך האזורים החקלאיים.
החיה הכי מעניינת שפגשנו הייתה ללא כל ספק הגמל שלנו, העונה לשם- "פושקר". הגמל הוא פשוט חיה מדהימה שלפעמים נראה כאילו יצאה מהאגדות. מעבר לכך, למדנו שמעבר לצרכים לגמל יש גם אופי ורצונות וכך נוצר לו צוות מטייל שהפך מזוג לשלישיה.
ים מדבר וכל השאר 
פק, איזה כיף לקרא את הקטעים האלה! נשמע שאתם באמת עוברים טיול מיוחד ומעניין. הגמל חמוד ונראה כמו פרטנר לעניין. מחכה לשמוע עוד.
רועי, אני חושבת שזה רעיון ממש טוב לכתוב פה בבלוג, במקום להתחיל להתנסח באימיילים באנגלית.. אני מוצאת את זה הרבה יותר טוב.
באמת נשמע שטוב לכם, בכלליות. והנה הרווחת קוראת חדשה לבלוג החדש!
גם אותי שאלו למה אתה מטייל עם גמל, ונראה לי שנתתי לי התשובה. זה בהחלט הופך את הטיול לאמיתי למקום שבו אתם מטיילים.
תעשו חיים. מקווה שנדבר מתישהו.
נציגת המשפחה היחידה בארץ הקודש!
ברכות לפתיחת הבלוג.
צוף ורועי אתם כאלה אדירים!
סחתיין על הרעיון. אני מבטיחה לעקוב אחר האירועים. זה כמו סיפור בהמשכים… או מעניין מה יקרה בהמשך…
בכל אופן תמשיכו להנות מכל רגע.
נשיקות.
יעל
רק עכשו קראתי בעיון וזה כף ממש. ומה מטריד אמהות ? כמובן החלב הלא-מפוסטר מפרות או עיזים. המשיכו לטייל וגם לכתוב ,חיבוקים אמא
יעל מותק,-
תודה. נחמד שאת עוקבת, גם אותנו מענין מה יקרה בהמשך. בכל מקרה אני מקווה שיהיה סוף טוב..
אמא-
שמח שאת נהנית, אל דאגה בענין החלב, בנתיים- (טפו X 3 )- הכל בסדר ומאז עברנו לשתות חלב כמעט רק בצ'אי ששם הוא מורתח הייטב.